שאדיה מוחמד נ' המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית

פסק דין

1.בפני ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26/8/09 אשר קבעה כי נכותו המשוקללת של המערער היא בשיעור 40%.

2.לטענת המערער, שגתה הוועדה בקביעותיה שכן מצבו הרפואי חמור מזה שקבעה הוועדה, וזו התעלמה בקביעותיה מהתיעוד הרפואי שעמד בפניה ואשר מצביע על חומרת מצבו של המערער.

3.לטענת המשיב לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה, טענותיו של המערער הן במישור הרפואי והן טענות כלליות וסתמיות תוך הפנייה לחומר רפואי גולמי ולא ספציפי אותו אין לבחון במסגרת הליך זה.

4.להלן נתייחס לכל אחד מהליקויים הנטענים, לפי סדרם בכתב הערעור.

בעניין הסכרת:

5.הועדה קבעה למערער נכות בשיעור 20% לפי פריט ליקוי 4(4)- סכרת מטופלת באינסולין.

לטענת המערער, הסכרת אצלו אינה יציבה ואינה מאוזנת ולפיכך היה על הועדה להעניק לו 40% נכות לפי פריט ליקוי 4(5)(א).

לטענת המשיב הועדה מתייחסת בהרחבה לעניין הסכרת ומעניקה את הסעיף המתאים. טענת המערער היא סתמית.

6.בעניין הסכרת כותבת הוועדה כי בסיכום ביקור במכון נפרולוגי מבי"ח הלל יפה מיום 20.7.09 מדובר בסכרת ללא פגיעה באיברי מטרה ועל כן הועדה דוחה את הערעור.

באותו מסמך מהמכון הנפרולוגי, אליו מפנה הוועדה נרשם, כי הסכרת אינה מאוזנת.

סעיף 4(4) אותו בחרה הוועדה להתאים למערער מדבר בסכרת יציבה המאוזנת בצורה סבירה ע"י דיאטה וזריקות אינסולין.

סעיף 4(5) דן בסוכרת שמצטיינת בחוסר יציבות וצורך מוגבר בניטור עצמי.

הועדה אינה מתייחסת לשאלת היותה של הסכרת יציבה או בלתי יציבה חרף הרשום במכתב המכון הנפרולוגי עליו היא מתבססת.

אשר על כן, יש להחזיר עניינו של המערער לוועדה על מנת שתקבע האם מדובר בסוכרת יציבה או שאינה יציבה, תקבע את הנכות המתאימה ותנמק החלטתה.

בעניין שחמת הכבד:

7.לטענת המערער, סובל הוא משחמת כבד בצורה בינונית עם הפרעות בולטות בתפקודי הכבד המשפיעות על תפקודו הכללי, מצב המתאים לפריט ליקוי 16(1)(ב) ולנכות בגובה 40%.

לטענת המערער הוועדה קבעה כי מצבו תואם למצב קל והתעלמה מהתיעוד הרפואי שהוגש לה.

לטענת המשיב, הועדה מתייחסת לתלונה וקובעת את הנכות המתאימה לפי פריט ליקוי 16(1)(א).

8.בעניין תפקוד הכבד קובעת הועדה: